טיפול בפטרת ציפורניים ברגליים

שלושת התנאים ההכרחיים להתהוותה של הפטרת הם: לחות, טמפרטורה וסביבה חשוכה:

לחות – שמסופקת בעיקר בגלל תחזוקה לא נכונה של כפות הרגליים ביומיום, אך גם בגלל תנאי האקלים הקשים בארץ. רוב הגברים בארץ, בגלל האקלים התרבותי המאצ'ואיסטי, אינם מבצעים את הפעולה הפשוטה של ניגוב יסודי של כפות הרגליים ובין האצבעות לאחר המקלחת. לא אחת אני אפילו שומע על גברים, שאינם משקיעים אפילו בסיבון יסודי של כפות הרגליים בזמן הרחצה, בהנחה שסיבון הגוף וחפיפת הראש, מספקים טיפול עקיף ע"י הסבון שזולג לכיוון הרגליים כאשר הוא נשטף מטה משאר חלקי הגוף. בגלל מבנה אצבעות הרגליים והגומות הנוצרות ביניהן, נקלעות טיפות מים, שאין להן לאן ואיך להתאדות ולהתייבש. כאשר אנו גורבים גרביים, ונועלים נעליים, אנו מייצרים מעין אינקובאטור, שמספק בדיוק את שלושת התנאים הדרושים להתהוות הפטרת, לשלביה השונים. החום והלחות הנוצרים בעיקר בין האצבעות הרביעית והחמישית של כפות הרגליים מהווים סביבה אידיאלית להתפתחות הפטריות. התרבותן גורמת לגרד, למסמוס של העור ובהמשך לסדקים כואבים המוכרים לרובינו. נעילה ממושכת של נעליים מגבירה את הסיכון ללקות בזיהום פיטרייתי בכפות הרגליים, מה שעלול להוביל לצורך בטיפול בפטרת ציפורניים ברגליים על מנת שלא תתפשט על עור כף הרגל ולתוך ציפורני הרגליים באופן משמעותי.

טמפרטורה אופטימאלית– אותה מספק החום הטבעי של הגוף.

סביבה חשוכה – אותה מספקים הגרביים והנעליים, שרובינו נמצאים בהם רוב שעות היום. על אף שיוכה של פטרת הציפורניים לעולם הצומח, ולא לעולם החי, התפתחותה אינה תלויה בתהליכי פוטוסינתזה התלויים במקורות אור. להפך ! – השיוך למשפחת העובשים, הוא זה שתומך בהתפתחותה דווקא בסביבה החשוכה.

איך לטפל בפטריה בציפורן באופן אופטימאלי?

טיפול בפטרת ציפורניים ברגליים שהנו אופטימאלי כרוך בהרבה סבלנות והתמדה מצד המטופל, בטיפול פדיקור רפואי תקופתי של ריענון כף הרגל, והסרה של כמה שיותר מרבצי פטרת מעור כף הרגל ומן הציפורניים, ובשימוש בתכשירים – שתפקידם הוא מיגור הפטרת וריפוייה. ברוב המקרים, פטרת העור היא זו שקל יותר לטפל בה ולמגר אותה. יחד עם ריפוי ומיגור פטרת העור יופחתו בצורה משמעותית הריחות המאוד לא נעימים מכף הרגל הנגועה. זמן הטיפול המשוער של הטיפול בפטרת העור הוא בין שבוע במקרים הקלים יותר לבין שלושה שבועות במקרים הקשים יותר.